מה אתם אומרים על המשפט הזה? רובנו אוהבים ומעדיפים מתוק, והמתוק יכול אכן לספק לנו הנאה רגעית ונחמה לאותו הרגע, נכון או לא נכון?

אבל מה הבעיה? שהרגע הזה הוא אומנם מתוק אבל הוא גם קצר מאוד, הוא חולף בן רגע ואז אנחנו לעיתים נשארים עם תחושה של חרטה וכבדות ומתחילים “להחמיא” לעצמנו במילים כמו אני מכור למתוק, אני מקרה אבוד ועוד – דיבור פנימי אשר במקרה הטוב יביאו אותנו בפעם הבאה לאכול מתוק, אבל פחות ובמקרה הרע (והסביר שיקרה) ידחפו אותנו לאכילת יתר בפעם הבאה שנראה מולנו משהו מתוק ו”מנחם”.

לכן כדאי לעצור ולזכור שאם נוותר על המזון הלא בריא ונבחר בחלופה בריאה יותר זו בעצם השקעה בבריאות שלנו לטווח ארוך, זה לא אומר שאנחנו לא נהנים – אנחנו פשוט מסדרים לעצמנו זמן רב יותר על כדור הארץ כדי להנות מהחיים.

לא מסוגלים לוותר על המאפה? זה בסדר, אתם לא חייבים – גם לאכול רק אחד במקום שלושה זה הישג ענק, אפשר להתנחם במאפה נימוח אבל גם מאפה אחד יעשה את העבודה.

אנחנו בזמנים לא רגילים, וזמנים לא שגרתיים מייצרים פתרונות לא שגרתיים לכן אני אמנע מלומר לכם – אל תאכלו מתוק (אגב, אני אף פעם לא אומרת את זה כי אי אפשר לבצע את זה, אפשר ורצוי לאכול מתוק – אחרי שנבחר בו בתבונה ולא מתוך דחף). הסוד הוא לבחור בתבונה.

אז תגידו – מה יותר בריא, אגוז מלך או קוביית שוקולד? לשניהם ערך קלורי דומה (23-26 קלוריות ליחידה). מה יותר בריא?

אני אומרת קוביית שוקולד, כי שוקולד הוא מזון לנשמה.

אנחנו זקוקים למתוק. שוקולד למשל הוא אחד המאכלים האהובים על כל בני האדם באשר הם אך רבים מאיתנו מתקשים לאכול כמות מועטה ממנו. מדוע ואיך אפשר להנות משוקולד ללא רגשי אשמה?

כשהיינו קטנים וקיבלנו מכה, הרבה פעמים הרגיעו אותנו כך שנתנו לנו משהו מתוק, לרוב שוקולד. שוקולד מתקשר אצלנו לאהבה ולפינוק, וזה מובן.

אבל אנחנו כבר לא ילדים קטנים ושוקולד – בדיוק כמו כל מאכל אחר – הוא לא משמין ולא מרזה ובכלל אני תמיד אומרת שאין כזה דבר מאכל משמין או מרזה – יש רק ערך תזונתי של כל מאכל, ואם בחרתם לאכול שוקולד עשו זאת בצורה הבאה:

איך לא כדאי לאכול שוקולד?

להיכנס למטבח כמו גנבים, לפתוח את האריזה המרשרשת, לאכול שוקולד, לצאת מהמטבח, לחזור למטבח אחרי כמה דקות, לאכול עוד שוקולד בעמידה וחוזר חלילה…

איך כן כדאי לאכול שוקולד?

לקחת את השוקולד בו חשקה נפשכם, לחתוך ממנו קובייה אחת (תיכף תבינו מדוע זה מספיק, חכו לסוף התרגיל). לשים על צלוחית קטנה ויפה לעין. להתיישב ליד שולחן האוכל. להריח את השוקולד. להביט בו. לגעת בו.

איך זה מרגיש? במה אתם מבחינים? להתרכז. להכניס את קוביית השוקולד בפה. לספור עד חמש. להתחיל ללעוס. לאט לאט. לפחות 30 שניות של לעיסה.

כנראה שבשלב זה תרגישו פיצוץ של טעמים בפה ותזכו לחוויה מספקת עד כדי כך שלא תרגישו שום צורך לאכול את כל החבילה. נסו זאת היום! ההנאה מובטחת.

ככה אוכלים שוקולד!

קבלו 3 טיפים שיעזרו לכם לקבל נחמה ממתוק – אבל בתבונה:

1. בחרו את הנחמה מראש, תכננו אותה והתכוננו אליה.

אם אתם מכירים את עצמכם ואתם יודעים שהזמן בו אתם הכי הרבה זקוקים לנחמה מתוקה הוא אחרי צפייה בחדשות (שזה מובן לגמרי) – התכוננו לכך מהבוקר. כשאתם קמים תחליטו איזה מתוק לאכול בערב כדי להתנחם בו (בחרו מאכל אחד, לא יותר, אותו מזון שאתם הכי הרבה אוהבים אך בכמות סבירה), הכינו אותו מראש, תצפו לו וכאשר יגיע הזמן תהנו ממנו בכמות סבירה וללא רגשי אשמה. (תמונה של עוגה)

 

2. אכלו במהלך היום כמות מספקת של חלבון, בין אם זה חלבון מהחי או מהצומח. למשל: יוגורט טבעי, גבינות, עוף, בשר או טופו (לטופו טעם ניטרלי. הטופו מקבל את הטעמים של האוכל שלידו אז הוא נוח מאוד לשימוש).

תוסיפו ירקות כמה שניתן ואל תדלגן על ארוחות, ככה תאזנו את החשק למתוק.

 

3. פירות הם הממתקים של הטבע וככל שאוכלים מהם יותר כך מרוויחים גם שפע ויטמינים ומינרלים וגם מאזנים חשקים לא רצויים.