אכילה רגשית – איך לאכול טוב בלי לאכול את עצמכם?

אתם כועסים ופונים לאוכל כדי להירגע? אומרים לעצמכם: “לעזאזל עם זה”, אוכלים ואחר כך מתחרטים?

אני בטוחה ששמעתם את המונח הזה: “אכילה רגשית” ואולי אפילו אמרתם לעצמכם שיש לכם אכילה רגשית אז ברשותכם בוא נעשה קצת סדר ואסביר לכם בכמה מילים מה זה אכילה רגשית.

אכילה רגשית זה אומר אכילה שלא מתוך הצרכים של הגוף, לא מתוך רעב ושאינה נפסקת בשובע. לרוב אכילה רגשית אינה מודעת, היא נוצרת מתוך חוסר יכולת לבטא רגשות וגם כדרך להתמודד עם רגשות, חיוביים ושליליים. זה אומר שכל אחד מאיתנו הוא אכלן רגשי בצורה כזו או אחרת.

הנוסחה פשוטה אבל כואבת – אירוע או מצב בהווה גורם לנו למצב רוח מסוים (מצב רוח הוא מצב רגשי משתנה) וכדי לשפר את מצב הרוח, לשתק אותו או להרגיע אותו אנחנו אוכלים.

המצב הרגשי שלנו, העובדה שאנחנו כועסים, עצובים, מתוסכלים או מודאגים –

משפיע על ההחלטה שלנו:

מה לאכול

כמה לאכול

מתי לאכול

ואיך לאכול.

למשל אני עצבני = לא אכפת לי מה אני מכניס לפה, ובדרך כלל אבחר במה שהכי קל, נוח וזמין לי לאכול כמו למשל חבילת צ’יפס.

אז הנה שלושה צעדים שיעזרו לכם להתמודד עם אכילה רגשית אבל חשוב לציין שאם אתם חווים סימפטומים של אכילה רגשית בעוצמה גבוהה מאוד ואיכות חייכם נפגמת בצורה משמעותית מכך, אנא פנו לטיפול ועזרה מתאימים.

צעד ראשון:

על איזו שאלה קל לכם יותר לענות:

– מה היה הדבר האחרון שאכלתם היום

או

מה היו הרגשות שלכם בדיוק לפני שפתחתם את המקרר?

לרוב אנחנו מתמקדים ב – מה אכלנו ולא ברגש שגרם לנו לבחור דווקא את אותו מאכל.

בפעם הבאה שאתם פותחים את המקרר, שימו לב מה אתם מרגישים ובטאו זאת לעצמכם או בקול רם. גם לכתוב זה בסדר.

רגשות הם דבר מורכב ומבלבל, אני יודעת שזה לא פשוט לזהות רגש ולבטא אותו אבל ככל שמתרגלים את זה יותר – ככה זה נהיה קל יותר.

מערכת יחסים בריאה עם מזון ועם אנשים מבוססת על היכולת לזהות מה אתם מרגישים ולמה ולהגיב לכך בדרך בריאה, ככה שהעבודה פה יכולה גם לשפר לכם את מערכת היחסים עם יקיריכם.

צעד שני:

האם אי פעם אמרתם לעצמכם –

יש שוקולד במגירה. זה שהוא שם לא אומר שצריך לאכול אותו. פשוט לשכוח שהוא במגירה ולא לחשוב עליו!

נכון שאחרי משפט כזה שתאמרו לעצמכם, כל מה שתצליחו לחשוב עליו זה השוקולד במגירה?

זה נקרא “דיכוי מחשבות” ובואו אחסוך לכם הרבה עוגמת נפש בניסיון לעשות את זה –

זה לא עובד.

הניסיון לקבור רגשות ומחשבות, הניסיון לשכוח כל מה שכרוך באכילה רק מביא למצב שחושבים יותר ויותר על אוכל ולא פחות.

אז מה כן?

קבלה. להכיר בעובדה שאתם משתוקקים למזון ולקבל את זה.

אנחנו חייבים לקבל את העובדה שמה שאנחנו לא יכולים לשנות – משנה אותנו.

אנחנו חיים ונחיה במתח, מתח הוא חלק בלתי נפרד מהחיים בישראל, בטח בימים האלה של

מלחמה.

עם הקבלה באה הפעולה – תכירו ברגש, קבלו אותו בברכה והשתמשו בדרכים אחרות מלבד אכילה

כדי להתמודד אתו: – אם אתם רוצים לדעת למה אני דווקא בעד שוקולד – חכו קצת, עוד מעט זה

מגיע.

צעד שלישי:

אחרי שהבנתם מה אתם מרגישים, זיהיתם את הרגש, ביטאתם אותו וקיבלתם אותו בברכה –

הגיע הזמן לנהל אותו, לגרום לו לעבוד בשבילכם במקום לתת לו להשתלט עליכם.

נדמה לכם שרק אוכל ירגיע אתכם? תחשבו שוב, זה ממש לא ככה.

הנה עוד דרכים להתמודד עם הרגשות שדוחפים אתכם לאכול, להירגע כדי לקבל החלטה טובה יותר מה וכמה לאכול:

לצאת לטיול עם הכלב

לצאת להליכה

לזרוק את הזבל ולשבת רגע על ספסל בחוץ

לעשות כלים

לצפות בסדרה רצוי טיפשית וקלילה

לתלוש עלים יבשים מהעציצים

לדפדף בעיתון

לשחק משחק (בנייד או אפילו טאקי עם הילדים)

לסדר את הארון

לקפל בגדים

לדבר עם אחרים!

לדבר עם עצמכם במילים מרגיעות וטובות

להכין רשימת משימות

לכתוב לעצמי ביומן

להאזין למוזיקה

לסמס לחבר

להרים טלפון לחברה טובה

לעשות צמות בשיער

אז כמו שאתם רואים, יש המון דרכים להתמודד עם רגשות ולהירגע, זו רק רשימה חלקית אבל גם אם פניתם לאוכל ואכלתם יותר מדי, תהיו טובים לעצמכם, זה בסדר וזה קורה לכולם, חשוב רק שתבינו מה הרגש שדחף אתכם לכך ומי או מי עורר אותו וזכרו זאת בפעם הבאה.

אלו המילים שכדאי לא לומר לעצמך אחרי אכילת יתר:

חבל שאכלתי את זה , למה אכלתי כל כך הרבה, זה היה מיותר, אין לי כוח רצון, אין לי שליטה, בחיים לא אצליח, משהו פגום בי, היום אני לא אוכל יותר כלום רק שותה מים, אין לי גבול, בא לי להקיא מעצמי…

הלקאה עצמית רק מוסיפה צרה לבעיה, תתייחסו לעצמכם בחמלה בדיוק כמו שהייתם מתייחסים לילד קטן ותנו לעצמכם מילה טובה על כל הדברים הטובים בכם ובמעשיכם, אני בטוחה שיש לא מעט.

לסיכום, משולש הזהב הוא זיהוי הרגשות, להבין מה גרם להם להתעורר ולנהל אותם בצורה בריאה.